אין הוכחה לכך שרב סעדיה גאון חיבר פירושים שיטתיים לתלמוד או לחלקים ממנו . אמנם מצויים כמה אזכורים של "פירושים" שלו , אך לא ברור אם הכוונה היא לפירושים שיטתיים , לתשובות שבהן פירש סוגיות מסוימות , או לכתבים אחרים שבהם הסביר מקורות תלמודיים אגב הילוכו . אותו ספק קיים אף לגבי האזכור הבודד של "פירוש" המיוחס לבן זמנו ויריבו , רב אהרן גאון " . ככל הנראה , רק בסוף המאה העשירית התחילו הגאונים לפעול בתחום זה בהיקף ניכר . במכתב מפורסם הציע רב שמואל בן חפני גאון את שירותיו כפרשן , ונראה שלדעתו זהו מרכיב חשוב בהגדרת תפקידו של הגאון : " "גם אם יש את נפשכם או את נפש מקצת [ מכם ] לפתור לכם כתב מכתבי נביאי יי'י או לפרש מסכת מן המשנה או מן התלמוד , יואל להודיענו כי אז נמהר לעשות חפצו . " למרות הצעה זו , איננו שומעים הרבה על רשב"ח כפרשן תלמודי , אולי בגלל התחרות של גאוני פומבריתא בגי זמנו , רב שרירא ורב האיי . ידוע לנו שרשב"ח חיבר פירוש 8 עיין שם , עמ' יב-לא . ייתכן שאף אחד מן הטיעונים המובאים שם אינו מכריע כשלעצמו , אך נראה שהם מצטרפים למסכת משכנעת בהחלט . 9 ראה אפשטיין , שם , עמ' לא-לו ( והע' 125 a בע...
אל הספר