פירושים על המשנה

בטרם נסקור את פירושיהם של אחרוני הגאונים , מן הראוי לציין את קיומם של תקדימים חלקיים , המצויים בתשובותיהם של גאונים קודמים . לעיתים הוצגו בפני הגאונים רשימות ארוכות של שאלות פרשניות הנסבות על מקור תלמודי מסוים — בעצם רשימות של ביטויים או קטעים שהשואלים התקשו בהם , 1 במהלך לימודם באותו מקור . במקרים כאלה , קובץ התשובות של הגאון דומה מבחינות רבות לפירוש על חלק ניכר ממסכת מסוימת . אך למעשה אין הגאון משתחרר מכבלי הסוגה של שאלות ותשובות : הן המקומות המתפרשים , הן סוגי האתגרים שהפרשן מתמודד איתם ( בעיקר קשיים לשוניים , בראש ובראשונה בתחום של אוצר המילים , ( נקבעו על פי צורכיהם של השואלים . בסוף תקופת הגאונים אנו מוצאים פירושים על פרקים מן התלמוד שנתחברו לבקשתם של קוראים , ולכאורה ניתן לראות אף פירושים אלה כשייכים לאותה קטגוריה של תשובות לשאלות , אך אלה שונים באופן מהותי מן התשובות הפרשניות של 2 התקופה הקדומה יותר . אף אם המקור המתפרש נקבע על ידי אותו אדם 1 ראה למשל : אסף , תקופת הגאונים וספרותה , עמ' קמג-קמד ; ברודי , תשובות רב נטרונאי , עמ' . 634-563 , 52-49 , 47-44 2 ראה להלן , עמ' . 183 ב...  אל הספר