השפעת חיבורי ההלכה ויחס הגאונים אליהם

בדברינו עד כה עמדנו על מספר נתונים המצביעים על החיבה הרבה שנודעה לחיבורי ההלכה המקיפים . ראינו ש"הלכות פסוקות" זכה לכמה וכמה תרגומים , הן בעברית והן בערבית יהודית , ושהוא שימש את מחבר "הלכות גדולות" הן כדגם לחיקוי והן כמקור ראשון במעלה מבחינת תכניו . "הלכות פסוקות" מצוטט לא רק בספרות הרבנית , אלא אף על ידי יהודים שלא הזדהו עם זרם זה — כבר במאה התשיעית לספירה מצטטים אותו בנימין אלנהואנדי הקראי ( או 36 ראה הילדסהיימר , שם , א , עמ' ; 398-396 ג , עמ' . 376-374 37 ראה שם , ג , חלק א , עמ' , 339-302 והשווה שם , עמ' . 389-371 , 94-89 למרות ההבדלים בין נוסחי הספר , אין סיבה של ממש לכפור במקוריותן של חטיבות אלה ( בניגוד לדברי גינצבורג , גאוניקה , א , עמ' ; 116-115 השווה תציג , מבוא לספר הלכות פסוקות , עמ' . ( 195 למעמדם של הפרקים העוסקים בהלכות נדרים ונזיר , ראה שם , ב , עמ' יד-טו , בניגוד לדנציג , מבוא לספר הלכות פסוקות , עמ' 189 ( השווה : שם , עמ' ; 194-193 ברודי , מחקר ספרות ההלכות , עמ' 151-150 הע' . ( 61 38 הנתונים לגבי סדרי הפרקים בנוסחי השונים של "הלכות גדולות '' סוכמו אצל הילדסהיימר , ...  אל הספר