בבואנו לעסוק בשאילתות , עלינו להבחין קודם כל בין שתי משמעויות של המונח "שאילתות : " ככינוי של סוגה ספרותית ( ז'אנר , ( וכשמו של ספר מסוים . נפתח בתיאור הסוגד , הספרותית , ולאחר מכן נדון בספר הנושא את שמה . השאילתא היא בעצם דרשה — ובמקורה דרשה שנישאה בפני ציבור — הבנויה לפי חוקים מיוחדים . היא קשורה בייחוד עם תקופת הגאונים , כפי שעוד נראה , אך שורשיה נעוצים כבר בתקופת התלמוד , אם לא בתקופות קדומות עוד יותר ' . כך עולה מדוגמא בודדת המופיעה בתלמוד הבבלי , שבת ל ע"א-ע"ב —2 כאן מסופר על ר' תנחום מנוי ( יישוב הנמצא בעבר הירדן המזרחי , ( שנשאל , כנראה בבית הכנסת : "מהו לכבות בוצינא דנורא מקמי באישא בשבתאי" [ האם מותר לכבות מנורה בפני החולה בשבת . [? בהקשר התלמודי , סיפור זה מובא בעקבות המשנה ( שכת פ"ב מ"ה , ( הקובעת ש"המכבה את הנר ... מפני החולה שיישן , פטור , " וסוגיא קצרה המסבירה שבמקום זה כוונת המשנה איננה שפטור מעונש בלבד , אלא שמותר לעשות כך לכתחילה , אם מדובר בחולה שיש בו סכנה . אך כאשר נדרש ר' תנחום לשאלה זו , לא השתמש בדרכים המקובלות בדיון הלכתי , כגון ציטוט המשנה ופירושה , אלא פתח בד...
אל הספר