כשם שתלמידי חכמים חיו בקרב עמם , כן עמד בית המדרש ביחסים שונים עם העולם שחוצה לו . יחסים אלה לא היו תמיד פשוטים והם זכו לתיאור על ידי מספרי האגדה הבקורתיים שלנו . נתחיל בסיפור על פגישה בין חכמי בית המדרש לבין עולם המעשה שבחוץ . תלמידי החכמים עזבו לעתים את כותלי בית המדרש וישבו ולמדו בחוץ . אין כאן כמובן בריחה מכוונת אל הטבע אלא גיוון די מקרי במקומות הלימוד ' . חכמים רבים עסקו בדיני כלאים ומעשרות , הלכות קנין שדות ונזקי בהמות עבודה , רבים מהם היו עובדי אדמה , התפרנסו מגידולי קרקע והיו קרובים יום יום לטבע ולחקלאות . הם למדו תורה גם בלכתם בדרך ולכן בוודאי לא היה בשבילם הבדל גדול אם למדו תורה בחצר בית המדרש , בגינה או בשדה . ובכל זאת גרמה לעתים ישיבתם בצוותא של חכמים ועיסוקם הלימודי המופשט להתרחקות כזאת מן העולם החיצוני עד שדוקא בפגישה , בשעת הלימוד בחוץ , לא הבינו את העולם החיצוני . בסיפור הבא נראה כיצד מצליח מספר אמן לעשות את הפגישה בין תלמידי חכמים לבין הטבע לבעיה אנושית חשובה . בבראשית רבה ( סב : ג , עמ' ( 673 מסופר : ר' חייא הגדול ותלמידיו , ויש שאומרים ר' עקיבא ותלמידיו ויש שאומרים ר...
אל הספר