את המחלוקת המגומגמת נוכל לבחון בעזרת ספר משפיע מאוד שהתפרסם בארצות-הברית לאחרונה : ספרו של אלן בלום , דלדולה של הרוח באמריקה . הספר עצמו היה תופעה ראויה לציון : חיבור שכתב תיאורטיקן אקדמי-פוליטי על האקלים הרוחני בקרב הסטודנטים בימינו , ונכלל במשך כמה חודשים ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס , להפתעתו הרבה למדיי של הסופר . הוא פרט על מיתר . העמדה שהוא נוקט ביקורתית מאוד כלפי הצעירים המשכילים של ימינו . כמאפיין העיקרי של השקפתם הוא מצביע על אימוצו של רלטיביזם שטחי למדיי . לכל אחד יש " ערכים " משלו , ועל אלה אי-אפשר להתווכח . אולם , כפי שבלום מעיר , אין זו רק עמדה אפיסטמולוגית , השקפה בדבר גבולותיה של התבונה ; עמדה זו נתפסת גם כעמדה מוסרית : אין לערער על ערכיהם של אחרים . זהו עניינם שלהם , בחירות החיים שלהם , ויש לכבד זאת . הרלטיביזם מבוסס בחלקו על עיקרון של כבוד הדדי . במילים אחרות , הרלטיביזם עצמו הוא נצר לדגם של אינדיבידואליזם שעקרונו הוא בערך זה : לכל אחד יש זכות לפתח את אורח החיים שלו , המבוסס על הבנתו מה באמת חשוב או בעל ערך . אנשים נקראים להיות נאמנים לעצמם ולחפש את הגשמתם העצמית ...
אל הספר