פתיחותו האינטלקטואלית של הרב ריינס מתבטאת במיגוון הרחב של מקורות יניקתו , בגישתו המדעית ובתעוזתו ההגותית . א - מיגוון מקורותיו הרב ריינס היה הוגה דעות אינטגרטיבי , אשר שילב תורה ומדע , דרשנות והיגיון , רציונליזם ומיסטיקה ; אינטגרטיביות זו מתבטאת במקורות יניקתו המגוונים , שהוא מרבה להתייחס אליהם בכתביו . מרבית התייחסויותיו של הרב ריינס הן אל מדרשי חז"ל ואל הרמב"ם , אך מדי פעם הוא נזקק אל " ראשונים , " כרס"ג , ריה"ל , ר"י אלבו , ר"י אברבנאל , המהר"ל , בעל ה"עיקרים" ובעל "העקידה , " ואל "אחרונים" כרמח"ל , מלבי"ם , ר' צ"ה חיות , הגר"א , ר' ישראל סלנטר , ר' יעקב עמדין , וכן אל ספרי "השכלה" וחכמת ישראל . כמו כן מזכיר הוא מדי פעם כמה מחכמי האומות - אפלטון , אריסטו , פיתגורס , בטולמיוס , הומרוס , ואף ניוטון , לייבניץ , קנט ולסינג ( שני האחרונים בכינויים , לא בשמותיהם . ( דומה שמכל המקורות המגוונים שהרב ריינס מזכיר בכתביו , שרק חלקם נימנו לעיל , נודעת השפעה ישירה עליו לשלושה : הרמ"א , הרמח"ל ומורשת ישיבת וולוז'ין - ר"ח מוולוז'ין והנצי"ב . השפעה ישירה ניתנת למעקב באמצעות דמיון בניסוחם של דברים ,...
אל הספר