בראשית הספר הזה שאלתי למה אתם צריכים להאמין שקיים אינסטינקט לשוני . כעת , משעשיתי כמיטב יכולתי לשכנע אתכם שקיים אינסטינקט כזה , הגיע הזמן לשאול למה צריך להיות אכפת לכם מזה . להיות בעל שפה , כמובן , זהו חלק מן המובן של להיות אנושי , כך שטבעי להיות סקרן . אבל התכונה " להיות בעל ידיים שאינן משמשות לניידות " היא חלק חשוב אף יותר מן המובן של להיות אנושי , ועם זאת מן הסתם לא הייתם צולחים ספר העוסק ביד האנושית עד לפרק האחרון . אנשים אינם רק סקרנים באשר לשפה ; השפה מלהיבה אותם . הסיבה ברורה מאליה . השפה היא המרכיב הנגיש ביותר בנפשנו . אנשים רוצים ללמוד על השפה משום שהם מקווים שהידע הזה יוביל לתובנות חדשות באשר לטבע האנושי . הקשר הזה בין השפה לנפש מפיח רוח חיים במחקר הבלשני , מגדיל את העניין במחלוקות טכניות הנהירות רק למתי מעט ומושך את תשומת לבם של חוקרים מדיסציפלינות מרוחקות . ג'רי פודור , הפילוסוף והפסיכולינגוויסט הניסויי , חוקר את השאלה אם עיבוד תחבירי של משפטים הוא מודול מנטלי סגור או שהוא נמהל באינטליגנציה הכללית , והוא נוהג בכנות רבה מרוב החוקרים כשהוא דן במה שמניע אותו לעסוק במחלוקת : " ...
אל הספר