בשנות העשרים של המאה העשרים הסברה הייתה שלא נותרה עוד על פני כדור הארץ שום פינה הראויה למגורי אדם שטרם נתגלתה – ובכלל זה גיניאה החדשה , האי השני בגודלו בעולם . המיסיונרים האירופים , המתיישבים ואנשי המינהל – כולם דבקו בשפלת החוף והיו משוכנעים שאיש אינו יכול לחיות ברכס ההרים המסולע שחצה בקו רצוף את האי . אבל ההרים שנראו משני החופים השתייכו למעשה לשני רכסים , לא לאחד , וביניהם היה מישור ממוזג ובו עמקים פוריים רבים . מיליון אנשי תקופת האבן חיו ברמות האלה , מבודדים משאר העולם זה ארבעים אלף שנה . המסך לא הורם עד שנתגלה זהב בפלג של אחד הנחלים הראשיים של האי . בהלת הזהב , שבאה בעקבות הגילוי , משכה את מייקל לייהי , מחפש זהב אוסטרלי הרפתקן , וב26- במאי 1930 הוא יצא לחקור את ההרים עם שותף וקבוצה של ילידים מהשפלה ששכר כסבלים . לאחר שטיפס לגובה נדהם לייהי לראות מעבר להרים שטח פתוח מכוסה עשב . עם רדת החשכה הייתה תדהמתו לחשש , שכן במרחק נראו נקודות אור , סימנים ברורים לכך שהעמק מאוכלס . לאחר לילה ללא שינה , שבו טענו לייהי ואנשי קבוצתו את כלי הנשק שלהם ואלתרו פצצה , נוצר הקשר הראשון עם אנשי הרמה . התד...
אל הספר