כנושא האחרון , לסיום דיוננו , מבקש אני לעמוד ולטעון בפרשה אוהבת וכואבת , שנושא דיונה הוא : היחסים שבין האלמנה לבין חמותה וחמיה ' , כאשר השאלה העומדת לעיון הייתה : אהבה בין איש ואישה מצד אחד , וכיבוד אב ואם על ידי בני הזוג מצד שני - כיצד להכריע , וכיצד ליישב בחילוקי דעות שביניהם . אכן , מקומה המיוחד של האישה , בתור אישה , אינו הנושא המרכזי בפרשה זו . עיקר הקשר בין סוגיה זו לבין נושאנו מצאתי באותו פסוק שבו פתחנו את הדיון בספרנו , שהוא גם הפסוק המרכז 1 בנושא האחרון שבספרנו ; כוונתי לאמור בספר בראשית , בסיפור בריאת אדם וחוה , הזוג הראשון , שבעניינם נאמר בתורה ; "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו , ודבק באשתו , והיו לבשר אחד . " ועוד נימוק להבאת הנושא , על שום הדיון והתיאור המעניינים של פרשה אוהבת וכואבת זו בפסק הדין שניתן בעניינו . תחילתה - בשיר האהוב של המשוררת זלדה , וסופו - בדבריו האוהבים של רבי ישראל הגר , האדמו"ר מוויזניץ . אשר על כן נייחד דברים אחדים גם לשני נושאים אלה .
אל הספר