אך לא זר בלבד ; ניתן להשתמש גם בעיקרון של "כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש , " על יד הרחבתו של עיקרון זה והחלתו גם על דעת הקהל . ועוד , שאפילו היינו צריכין בכל הפקעת קידושין לטעם ד"כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש , " הנה יש לנו לומר גם כן כל דמקדש - על דעת הקהל ותקנתם הוא מקרש ; כמו שמצינו שהמקדש סתם - מקרש על רעת מנהג העיר ; ... ולפי וה עלה בידינו , שיכולים הקהל לעשות תקנה זו והמקדש כנגד תקנתם - אץ קידושיו קידושין ואינה צריכה גט . בכך מביע הריב"ש את דעתו , ומבחינת הדין תקנה זו תקפה היא , והקהל רשאים ומוסמכים להתקין תקנה , המפקיעה את נישואיו של כל מי שלא קידש על פי הקבוע בתקנתם . אך מבחינת הפסיקה למעשה מוסיף הריב"ש את הס"ג הבא : זהו מה שנראה לי בנדון זה להלכה , אבל למעשה הייתי חוכך להחמיר ולא הייתי סומך על דעתי זה לחומר העניין = ) בגלל חומרת העניין ) להוציאה בלא גט , אם לא בהסכמת כל חכמי הגלילות , כי היכי דלמט"ן שיבא מכשורא = ) כדי שיגיע לי שבב מהקורה ; כלומר , שלא אקבל על עצמי את מלוא האחריות - המשולה לקורה - אלא רק חלק ממנה " . ( דרישה זו להסכמת כל חכמי הגלילות - שנתפרשה לאחר מכן בצורה מאלפת בדב...
אל הספר