במאה ה 12 אנו שומעים מהראב'ץ על מעשה שהיה בעניין קידושי רמאות ; במעשה זה לא הייתה תקנה מיוחדת בעניין סדרי הקידושין ונחלקו החכמים , אם ניתן להפקיע את תוקף הקידושין : וכבר היה מעשה בקולניא ! < ) קלן ) בבחור שהיה משדך בקרובתו נערה מן אביה ואמה , ובתוך כך קפץ אחר בעל נכסים ושירכה ויראוהו לקדשה לו , והושיבוה אביה ואמר לקבל קידושי השני וקראו לקהל כמנהג המקד ( י ) ש ; וכשעמד השני לילך לקדשה , קדמו לפניו קרובי הראשון ברמאות , וקידשוה לפני עדים שהיו להם מזומנים , וכשהרגישו בדבר אביה ואמה , אמרו לה : זרוק ( זרקי ) הקידושין מידך וכן עשתה , וקידשה השני באותו המעמד . ואבי הנערה בא למגנצא = ) מיינץ ) וקיבץ כל חכמי הקהילות למגנצא ויועדו שם בבית הכנסת . וירע בעיני כל הקהילות את המעשה אשר עשה ( עשו ) הראשון , כי לא ייעשה כן בישראל ברמאות הזה . וכל חכמי הדור , רבי יעקב הלוי מוורמישא וישיבתו ור' יצחק הלוי מאשפריא ובני ישיבתו , היו רוצין להפקיע קידושי הראשון בדלא כלום . ראייתן ( ( י הראיה שלהם , שעליה הסתמכו ) מיהא = ) מזה ) דמסכת יבמות בפ"ב ( בפ' בית שמאי , ( וההוא עובדא דהוה בנרש , דאיקדשה כשהיא קטנה ו...
אל הספר