שתי מהותי זה שבין הגירושין במשפט העברי לגירושין במערכות משפטיות אחרות , יש בו משום מעלות מסוימות . דרך משל , הגירושין במשפט העברי יכולים להיעשות מתוך הסכמת בני הזוג ואין צורך בעילה לגירושין , כפי שכך היה המצב ברוב המערכות המשפטיות , וכפי שכך הוא עדיין במקצתן עד היום . אך שוני זה גם גורם לקושי , כאשר אחד מבני הזוג אינו מסוגל , מבחינת כושרו המשפטי , או אינו רוצה , לקחת חלק במתן וקבלת הגט . אינו מסוגל - כגון במקרה שאחד מבני הזוג חולה במחלת נפש ששוללת ממנו את כשרותו המשפטית , או שהוא נעדר או נעלם ; או שהוא מסוגל , אך מסרב לתת או לקבל את הגט - מטעמים של סחיטת כספים , התעללות , מעשה נקמה , וכיוצא באלה . בכל המקרים האלה התוצאה היא , שהאישה עגונה ואינה יכולה להינשא , כל עוד לא יוכח מותו של הבעל ( במקרה שהוא נעלם או נעדר , ( או כל עוד הבעל לא "תן לה ג 0 ( במקרה שהוא קיים אך חולה בנפשו או מסרב לתת את הגט . (
אל הספר