סיכומם של דברים : הנושא של ירושת הבת מאלף ומרתק מראשיתו בפרשת בנות צלפחד , עובר לכל שלביו ותפוצותיו , עדי הגיעו לפרשת בנות מרוקו . המציאות החברתית והכלכלית ועקרונות היסוד של עולם ההלכה , הביאו לכלל יצירתיות מפליאה . וכדרכה של הלכה , שממשיכה היא את העבר לקראת העתיד , יש ובהווה מתעוררים חילוקי דעות באשר לפתרונות שהשעה זקוקה . 71 בשנת , 1956 היינו שנה לאחר קיום מועצת הרבנים השישית , קיבלה מרוקו את עצמאותה המדינית , וסמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים בענייני אישות בוטלה . ראה להלן , עמ' 6 ד 2 , 277 והערה . 77 וראה עוד מאמרי "ייחודה של הלכה וחברה ביהדות צפון אפריקה מלאחר גירוש ספרד ועד ימינו" ( לעיל , הערה , ( 58 עמ' 30 . 31 להם ; כך ראינו בדיוניהם של חכמי ההלכה במדינה העברית , באשר להתקנת התקנה הראויה בנושאנו . ייתכן שמאחר וחוק הירושה משנת תשכ"ה 1965 קבע את העיקרון של ירושת הבת , ובהליכי הדיון בבתי הדין הרבניים קיבלו הצדדים עליהם להסכים לעיקרון זה , שוב לא היה הצורך היצירתי לפתרון ההלכתי העומד על סדר היום . אך , כפי שאמרנו , מן הראוי ^ הנו ^ א יוסדר בדרכה היצירתית של ההלכה , ומניח אני ...
אל הספר