מגמה זו של פתרון הנושא על ידי תקנה , של התחייבות שתינתן בכתובה - כמתנה ולא כירושה - ופרטים נוספים , שנתמכה על ידי חכמי הלכה נוספים , לא נתקבלה על ידי חברי מועצת הרבנות הראשית . נאמר על כך מפיו של הרב הרצוג : בשנת תש"ט כתבתי קונטרס 'הצעת תקנות בירושות / והוצע לפני חברי הרבנות הראשית לישראל . אני התוויתי את הגבולות הכי רחוקים , הכי קיצוניים , של אפשרות התקנות והייתה הרשות ביד הרבנות לקבל הכל או לקבל פחות ממה שהצעתי , או לדחות הכל . הדבר לא בא לידי הצבעה , אבל ניכר היה שרוב הרבנים שליט"א החברים לא הייתה דעתם נוטה לתקן שום תקנה . אחד , הכי קיצוני בהתנגדותו , הביע את הנימוק שזה , ואפילו הרבה פחות מזה , לא יספק את הממשלה . הסוף היה שהדבר נשתקע והממשלה עשתה מה שעשתה ואין לי צורך לחזור על הפרטים העגומים ונתקבל חוק שוויון גמור , בניגוד לדת משה וישראל ( ראה : " הערה חשובה" בסוף . ( אפשר שיש מהחברים שלנו שמתחרטים עכשיו . שום אחד מהם לא אמר לי בשעתו משהו בהלכה לסתור את הצעותיי , מחוץ לרב גאון מפורסם אחד שאליו השבתי , והתשובה נמצאת כאן . על כל פנים כדאי שיישאר זכר לדורות ממאמציי בעניין זה שהיה באמת...
אל הספר