כאמור , לפי דין תורה , ובתלמודם של חכמים , במקום שיש בן אין הבת יורשת . כדי לדאוג לקיומה של הבת במות האב , התקינו חכמים תקנה מיוחדת , הנותנת לבת זכות למזונות מן העיזבון . בשיעור זכותה של הבת 14 נחלקו חכמים : מי שמת והניח בנים ובנות : בזמן שהנכסים מרובין - הבנים יורשים והבנות ניזונות ; ובנכסים מועטים - הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים ( כלומר , משריינים את כל העיזבון עבור מזונות הבנות , והבנים אינם נוטלים אותו בירושה ואף לא ניזונים ממנו ;( אדמון אומר : בשביל שאני זכר הפסדתי ? אמר רבן גמליאל : רואה אני את דברי אדמון . " מחאתו" של אדמון בשם הבנים לא נתקבלה , וההלכה נפסקה שבזמן שהנכסים מועטים הרכוש כולו משוריין לזכות המזונות של הבנות , והבנים 15 אינם נוטלים בו דבר .
אל הספר