בהמשכם של דברים אמרתי על כך : שוב אין התוספת בבחינת עיון לשמו , אמירה שבדרך אגב . לא כי . התוספת היא - כדברי השופט ברק - "וזה העיקרי , והנימוק הראשון נכתב ככל הנראה כדי לצאת ידי חובת העיון והלימוד בלבד . והדברים נאמרים ונקראים משל מדובר בנושא קונ 00 יסוציוני , על חוקת . 1 חוק יסח : כבוד המשפט ופירושו ; כבוד השופט ופרשנותו . תם ונשלם . מהפכה חדשה באה לעולם : וכדרכה של מהפכה , הנשק הוא לא קונבנציונלי . אמירות ופסיקות קודמות של בית המשפט העליון , שהן גוף פסק הדין ויסודו , נהפכות לאמרות אגב . ואם לא די בכך , הרי , כך נקבע , אמרות אלה בטעות יסודן , ומן הראוי לסטות מהן . שומר משפסו ירחק מהן ! - דהיינו , שלפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים ( נישואין וגירושין ) המקנה לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בענייני רכוש שנכרכו בתביעת גירושין , על בית הדין הרבני לדון בעניינים אלה לפי דיני המשפט האזרחי , ולא לפי המשפט העברי - שגויה ותמוהה היא מכמה וכמה בחינות : ( 1 ) נוגדת היא את כל הפסיקה הקיימת מימים ימימה , ולא רק "מספר אמרות" בפרשת וילוז'ני ובפרשת בעהם , שגם הן אינן "אמרות" בעלמא ; ( 2 ) מיותרת היא ו...
אל הספר