על פסיקתו של השופט ברק בחלק השני של פסק דינו בפרשת בבלי , אמרנו בהמשכם של דברים : כאמור , הרחיב השופט ברק את יריעת פסק דינו הרבה מעבר לנושא העתירה , שרק לגביו השמיעו הצדדים במפורס את טענותיהם , דהיינו , תחולת הדין של חזקת שיתוף נכסים בבית הדין הרבני . וכך פותח השופט ברק חלק נוסף זה של פסק דינו , לאחר 75 סיום הדיון בעניין חזקת השיתוף : יכולתי לסיים בכך את פסק דיני זה . עם זאת , פתרון זה הוא חלקי בלבד . סומך הוא אך על חוק שיווי זכויות האישה , תשי"א . 1951 מניח הוא , שבכל העניינים האזרחיים האחרים , רשאי בית הדין הרבני לפסוק על פי המשפט העברי . פיצול הקניין ימשיך לעמוד בעינו ... נראה לי , כי תוצאה זו אינה הכרחית כלל , וכי הקונסטרוקציה המשפטית שעל פיה פועל בית הדין הרבני כיום , ולפיה בית דין רבני מפעיל בכל עניין ועניין - למעט בעניינים שבהם מכוונת כלפיו הוראת חוק מפורשת - את המשפט העברי , אינה מבוססת כלל ועיקר ... התפיסה המשפטית עליה סמך עצמו בא כוח המשיב = ) בא כוח הבעל ) הנה , כפי שראינו , כי בית הדין הרבני פועל בכל המקרים - למעט המקרים בהם קיימת הוראת חוק המופנית אליו במפורש - על פי המשפ...
אל הספר