הנושא הראשון עניינו הזכות לקיום יחסי אישות . בפרשת וייל מדובר באסיר שהורשע בפלילים , והושתו עליו מאסר בפועל לתקופה של שלושים ושישה חודשים וקנס בסכום של עשרים מיליון שקלים ישנים ) או חמש מאות ימי מאסר תמורתם . האסיר עתר לבית המשפט הגבוה לצדק שיורה לאפשר לו לקיים חיי מין עם בת זוגו לפחות אחת לחודש . וכך אמרתי בתחילת דיוננו : בשתיים תומך העותר את יתדותיו : הטענה האחת - זכותו וחובתו , כיהודי שומר תורה ומצוות , לקיים מצוות פרייה ורבייה ודין עונה . שתי מצוות אלה , אין האחת . 68 בג"צ 114 / 86 חיים לואיס וייל נ' מדינת ישראל ואח , ' פ"ד מא . 69 . 477 , ( 3 ) שם , עמ' 481 . 482 תלויה בחברתה . מצוות פרייה ורבייה היא המצווה הראשונה שבתורה . אמנם עיקר המצווה כבר קיים העותר , שהרי הוא אב לבנים ולבנות , [ וסב ] לנכדים 72 ולנכדות , אך מדברי סופרים קיימת מצווה זו בכל עת שבני הזוג יכולים להביא ילדים לעולם . ואשר לדין עונה , ממשיך וטוען העותר , מצווה היא מן התורה 75 וחב הוא חובה זו כלפי אשתו לפחות אחת לחודש . אשר על כן , כך טענת העותר , כשם שהמאסר אינו שולל ואינו יכול לשלול זכותו של האסיר לתפילה , שמיר...
אל הספר