תופעה מעניינת היא , שבין הפסיקות והתקנות שבמאה השתים עשרה והשלוש עשרה לשמירה על מעמדה וכבודה ש > האישה על יד 1 בן זוגה , עליהן עמדנו לעיל , מצויות גם תקנות של שמירה על מעמדו וכבודו של האיש על יד זוגו ; ומן הראוי לציין לרקע לכך . במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה מצויה תקנה באשכנז , שאישה המורדת במי שהיא נשואה לו תפסיד לא רק את כתובתה , כפי שכך היא ההלכה שבתלמוד , אלא גם את הרכוש שהביאה עמה . וכך אנו קוראים בתשובתו של ר' חיים אור זרוע : ואני ראיתי את מורי רבי מאיר זצ"ל שדן בו = ) בדין מורדת הלכה למעשה ) שציווה לבעל ליתן גט בלא כתובה ( כלומר : האישה "המורדת" תפסיד כתובתה ... ( ורבו המורדות . אז שלח למורי הר"ר ידידיה שהיה בשפירא ולשלוש הקהילות = ) קהילות שו"ם ) להתוועד יחד ולתקן שהמורדת תפסיד גם מה שהכניסה ותצא ריקנית , אבל לא ידעתי אם פשטה אותה תקנה . ובתשובת מהר"ם בר' ברוך אנו קוראים : "שהקהילות תיקנו בהיותם ביחד בנירנבורק ( Nuerenberg ) דכל כי האי גוונא שמורדת מחמת קרוביה שמפתין ומסיתין אותה למרוד - שהבעל נוטל הכל וזוכה בכל הנכסים . " 57 וכן נאמר בשמו של מהר"ם בר' ברוך : "מהר"ם תיקן בסו...
אל הספר