167 הנשיא שמגר הוסיף דברים חשובים בחוות דעתו . עומד הוא על המסורת הדתית והמסורת הלאומית של הכותל בהיסטוריה בת אלפי שנים של עם ישראל , ובשל כך מובנות הדאגה והשקידה על שני היעדים הבאים , והם : קיום חופש הגישה לכותל והחלת החובה לשמור על כבוד המקום על כל הבאים אליו ... יש לקיים את חופש הגישה של כל מי שהמקום מקודש בעיניו ויש למנוע כל פגיעה בנגישות אל המקום ... יש להישמר מפני פגיעה ברגשותיהם של בני הדת שהמקום מקודש להם ולמונעה ... אך מובן שיעדים מרכזיים אלה אינם מתיישבים זה עם זה בהכרח בכל מיגוון הנסיבות האפשריות , ואם מתגלה ניגוד , יש לחפש אחר הדרך הנאותה לאיזון בין היעדים הללו , על מנת להבטיח שלא ייפגע העיקר . מצער על כן , כאשר מקום קדוש הופך לזירת מריבות , מילוליות או פיסיות , ואם נוהגים בו בדרך שאינה מכבדת את המקום ואת באיו . יש לזכור , כי קשה לשמור על 168 כבודו של מקום קדוש , אם לא נשמר גם כבודו של האדם העולה אליו . 169 לאחר שממשיך הוא לדון בנורמות הסובלנות והסבלנות , מוסיף הוא ואומר : כל זאת מוליך אותנו אל דרך החתחתים הקשה של ניסיון האיזון בין גישות , אמונות ודעות שאינן מתיישבות זו עם ...
אל הספר