סיימתי את פסק דיני בהכרעת הדין בנושא רגיש ומרגש זה , על פי 161 פרשנות נוספת ומשלימה ל"דין אמת לאמיתו . 62 : " בדברינו עמדנו על המושג "דין אמת לאמיתו , " שחכמים ראוהו כיעד הראוי והרצוי שאליו צריך לשאוף השופט בפסיקתו . עמדנו על שני פירושים למושג זה , ודומה כי מן הראוי לסיים את דיוננו בפירוש נוסף שניתן לתפקידו של הדיין לדון " דין אמת לאמיתו . " פירוש זה הוא משל ר' יהושע ולק כ"ץ , מגדולי וראשוני פרשני 163 הטור והשולחן ערוך , במאה השבע עשרה בפולין , וזה לשונו : שכוונתם במה שאמרו 'דין אמת לאמיתו , ' רוצה לומר שדן לפי המקום והזמן בעניין שיהא לאמיתו , ולאפוקי = ) להוציא ) שלא יפסוק תמיד דין תורה ממש . כי לפעמים שצריך הדיין לפסוק לפנים משורת הדין לפי הזמן והעניין ; וכשאינו עושה כן , אף שהוא דין אמת - אינו לאמיתו . על דרך שאמרו חז"ל : לא 164 נחרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהן על דין תורה ולא לפנים משורת הדין . 165 ועל זה נאמר : לא תסור מכל הדברים אשר יורוך ימין ושמאל , שדרשו 66 רז"ל : ' "אפילו אומרים לך על ימין שמאל וכר , וכל שכן שאומרים על ימין ימין וכר . " . 161 פסה"ד הראשון , עמ' 350 . 162 . ...
אל הספר