בהמשכם של דברים עמדנו על נימוק שמופיע לאחרונה יותר ויותר בפסיקת הלכה בנושאים שבהם מובנה , מעצם מהותם , נושא החיקוי . מן הראוי לעיין 122 בהם : בהקשר לכך מן הראוי להוסיף כאן דברים אחדים באשר לגורם החיקוי , שמשמש הוא כנימוק אשר לו נודעת השפעה על מדיניות הפסיקה בדרך קביעת הדין והכשרת המנהג בעולמה של הלכה . כפי שראינו , גורם זה נזכר הוא לעתים קרובות על ידי פוסקים והוגי דעות בנושא סוגייתנו , כשהכוונה היא לחיקוי בעל אופי שלילי למה שנהוג מחוץ לעולמה של הלכה ויהדות , אם במישרין , היינו חיקוי ל"חוקות הגויים , " ואם בעקיפין , היינו חיקוי לתנועה הרפורמית המושפעת במידה מרחיקת לכת מדברים הנוגדים את העקרונות הבסיסיים של יהדות והלכה , כגון לעניין דיני כשרות אלמנטריים , נישואין וגירושין , גיור , ובשעתו - גם ביטול הזיקה הלאומית דתית לארץ ישראל , וכיוצא באלה - שיש בהם משום ניגוד מוחלט לכלל עולמה של הלכה . כך ראינו , דרך משל , שהרב ר' יחיאל ויינברג אינו רואה ב"קונפירמציון" של העולם הנוצרי , שמתקיים הן לבנים והן לבנות , גורם שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של המנהג של קיום חגיגת בת מצוה בעולמה של יהדות , כדבר...
אל הספר