מדרכה של פסיקה - כדרכו של כל שיפוט - שאין היא מתנתקת מההלכה הקיימת אלא מצמצמת אותה ומבחינה בינה לבין ההלכה המתחדשת , אשר על כן צומצם ונתפרש האיסור שלא ללמד בתו תורה ללימוד תורה שבעל פה בעיון ובפלפול בלבה אצל חלק ניכר מחכמי ההלכה בימינו שוב אין אנו מוצאים גם סייג זה . בשאלה שנשאל הרב בן ציון פירר , רבה של ניר גלים - "אם טוב עושים העומדים בראש החינוך הדתי שמלמדים תורה שבכתב ובעל פה לבנות" - משיב הוא בצורה חד משמעית , תוך שהוא מבחין בין הדורות הקודמים לבין הדורות האחרונים , שבהם "בולמוס הרדיפה אחרי עץ הדעת אחזה בכל בני האדם , כאנשים כנשים , ומי הוא האיש אשר יקום ויעצור זרם אדיר זה , " ... שאין להעלות על הדעת , שדווקא לימוד תורה ויהדות , על כל חלקיו , יימנע מהבת . הרב פירר מצביע על המציאות הקיימת : בין אם הדבר לרוחנו או לא , עוברה היא שאת מקום 'המלמד ירשה המורה , מורה זו מוסרת את התורה לידי הבנים והבנות שבבית הספר היסודי ... ואם כן , היום שהמורה היא שמקנה את יריעות התורה בבית הספר היסודי גם לבנים , הרי שבידיעתה תלוי קיומן של מצוות על ידי הבנים . וממילא שכל הדינים שוים אצלה כיום - בין אלה ש...
אל הספר