כל שמצווה ללמוד - מצווה ללמד, וכל שאינו מצווה ללמוד - אינו מצווה ללמד

בעולמה של הלכה נקשרה שאלת הזכות לקבוע את חינוך הילדים בשאלה נוספת , והיא ההדדיות שבין החובה ללמוד והחובה ללמד ; ואין צריך לומר כי שתי השאלות האמורות מחוברות האחת לשנייה במהותן ובתוכנן . וכך נאמר בהמשך הדברים שבפסק דין נגר : דומה שמסקנה זו מחויבת ההיגיון היא לאור דברים שאירעו והלכות שנפסקו בעולמה של הלכה בדורות האחרונים . לפי ההלכה במשנתם ^ ל תנאים ואמוראים , וכבר עמדנו על כך לעיל , האב 19 ח"ב ללמד את בנו תורה והאישה aim מכך . על הסברה של הלכה זו אנו גורסים : ללמדו תורה מנלן = ) מניין שהאב חייב ללמד בנו תורה ) י דכתיב ( דברים , יא , יט : ( ולמדתם אתם את בניכם ( לדבר בם ... ( איהי מנלן דלא מיחייבא = ) היא - האם - מניין שאינה חייבת ללמד בנה תורה ?( דכתיב : ולימדתם - ולמדתם = ) ההיגוי הוא לימדתם , היינו ללמד , והכתיב הוא למדתם - בלי יו"ד - היינו ללמוד , ( כל שמצווה ללמוד - מצווה ללמד , וכל שאינו מצווה ללמוד - אינו מצווה ללמד ; ואיהי מנלן דלא מיחייבה למילף נפשה = ) והיא , מניין לנו שאינה מחויבת ללמד עצמה ?( דכתיב : ולימדתם - ולמדתם , כל שאחרים מצווין ללמדו - מצווה ללמד את עצמו , וכל שאין אח...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד