בפרשת שקדיאל , בבירור דבריהם וטענותיהם של בעלי הדין השונים , נאמר 8 בתשובתו של מנהל מועצת הרבנות הראשית לשר הדתות , לאמור : " בתשובה לשאלת כבי השר בעניין גב' שקדיאל כחברה במועצה הדתית ירוחם הריני להודיעך כי מועצת הרבנות הראשית דחתה רעיון זה והחליטה כי נשים אינם ( כך (! רשאיות להיות חברות קבועות במועצה הדתית . חוות דעת זו של מועצת הרבנות הראשית לישראל היא חוות דעת של תורה ככל ההלכות שציוונו רבותינו בכל הדורות והם בכלל ההלכתי של "ככל אשר יורוך . " כאמור בדברינו , באתי אני למסקנה אחרת גם על פי ההלכה , אבל נזהרתי מלפגוע בכבודה של הרבנות והשתדלתי להימנע מלילך בדרך אקטיביסטית 9 מהפכנית , אלא בדרכי נועם ; וכה כתבתי לקראת סיומו של פסק דיני : " . 36 לא פוסק ולא בן פוסק אנוכי , וידעתי גם ידעתי שאיצטלה זו אינה הולמתני . אך תורה היא , וללמוד אני צריך . ולא כתבתי מה שכתבתי במשא ומתן של הלכה אלא כדי להתלמד וכדי לשאוב ממעייניהם של חכמינו , שמימיהם אנו שותים ומפיהם אנו חיים . ואף אני , אילו היה הדבר לאל ידי , נוהג הייתי כמנהגו של רבנו הרב הראשי עוזיאל ז"ל , ומניח דברים שכתבתי לעצמי , ומפרסמם לעת מצוא...
אל הספר