. זוהי דרך יצירתית מרשימה , שבאמצעותה בא הרב עוזיאל לפתרונו של אותו חלק של הבעיה , שהוא החלק הקשה ביותר לפתרון , היינו - זכות האישה להיות נבחרת הציבור ; שהרי דברים מפורשים של הרמב"ם , מגדולי פוסקיה והוגיה של ההלכה , קבעו במפורש שכל משימה ציבורית בישראל אין ממנים אלא איש ולא אישה . כדי להתגבר על קביעה ברורה ומפורשת זו , שיצאה מפי אישיות כרמב"ם , נגד מינויה של אישה לתפקיד ציבורי , לא די בפרשנות מעמעמת של דברים ברורים אלה , אלא צורך יש בהבחנה ברורה ועקרונית בין הבחירה לתפקיד ציבורי שבעניינה פסק הרמב"ם , לבין הבחירה לתפקיד ציבורי העומד עתה לדיון . ואכן , הרב עוזיאל בא תוך עיון הלכתי והיסטורי מאלף , לכלל הבחנה כזו . הרמב"ם דן בדרך שנהוג היה אותה שעה , שבה נקבעה ההלכה , היינו על ידי מינוי שנעשה ע"י הסנהדרין . דרך זו נלמדה מהאמור בתורה : "שום תשים עליך מלך , " ופירשו חז"ל מלך ולא מלכה , ומכאן הסיק הרמב"ם שכל מינוי = ) שום תשים , ( הוא של איש ולא של אישה . המינוי בתקופת חז"ל היה על פי הסנהדרין , והמינוי שבעניינו דן הרמב"ם נעשה על ידי הסנהדרין או מוסד מקביל במעמדו ובסמכותו . מתוך ניתוח מאלף זה ...
אל הספר