יסודות בדרכי הפסיקה

. 1 הרב עוזיאל פותח את תשובתו תוך ציון המקורות והטענות המסורתיות בדבר שלילת זכות הבחירה האקטיבית . הוא מצביע על הכשל הלוגי ברצון להטיל על הנשים את מרות הנבחרים מחד , ולשלול מהן את הזכות של בחירת הנבחרים , מאידך . בכך הוא מציב ססנדרס הגיוני ומוסרי המחייב ליתן לנשים אפשרות להשפיע על עיצוב החיים הציבוריים המעצבים גם את חייהן הפרטיים . סטנדרט זה קובע כי אין לנבחר ציבור זכות להטיל משמעת על מי שלא ניתנה לו ( או לה ) זכות להצביע עבורו . . 2 עיקרון נוסף , שנודעת לו חשיבות מרובה בדרכי הפסיקה , הוא יצירת הבחנה ראויה בין מקורות בעלי משמעות נורמסיבית מחייבת , לבין אמרות שנאמרו כ"מליצה יפה" לשם התחמקות ממתן תשובה ושאין להן משמעות הלכתית פסיקתית . כך , לדוגמא , הוא מתייחס לאימרה כי "נשים דעתן קלה" וקובע כי לאימרה זו יש "מובן אחר לגמרי" לפי הקשר העניין שבו היא נאמרה ; ומוסיף הרב עוזיאל ושואל , ומה יהיה דינם של "האנשים שהם קלי דעת שלא יחסרו לעולם מקרב הארץ ? " . 58 חגיגה ט"ז , ב . . 59 ולמרות שנראה כאיסור - ראה המשך דברינו , להלן . . 60 פרשת שקדיאל , עמ' . 257  אל הספר