מתוך דיון זה עולה חומר רב שיש בו כדי להבהיר ולסכם את דרכי ההשפעה ההדדית שבין הלכה וחברה - על הרקע , הגורמים והשינויים שבהם , כדי להדגיש את חשיבות הפלורליזם וחילוקי הדעות בעולמה של מורשת ישראל , וכדי להבליט מה בין אקטיביזם לבין איפוק במשפט ומתינות בדין , ועוד כהנה וכהנה . מתוך כל אלה עולה תמונה מרשימה של מציאות והוויה ו כיצד ובאיזה דרך ואופן באים לכלל ביצוע דרכי השילוב שבין מדינה "יהודית" ומדינה "דמוקרטית , " של ערכים יהודיים המושפעים מערכים דמוקרטיים , ושל ערכים יהודיים הקודמים לערכים דמוקרטיים . וכאן מן הראוי לחזור ולהדגיש שכל הדיון הזה שבפסיקה , או לפחות רובו ככולו , התקיים עוד בטרם צווינו בחוק על חובת מציאת הסינתזה שבין יהודית ודמוקרטית ; המדובר היה על דיון , חקר ובירור עולמה של הלכה במציאות החברתית המיוחדת שבאותה תקופה , שבאותה קהילה או תפוצה וכיוצא באלה . והרי זהו דרכו של הדיון מני בראשית , לכל אורך דרכה של ההלכה לדורותיה ותקופותיה , והוא - שילוב עולמה של הלכה בצורכי חיים ודרכי חיים - שכיום מכונה הוא שילוב ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרסית . ולא תמיד שילוב זה בא לכלל ביצוע נאות וראו...
אל הספר