זאת ועוד . בימינו , כל דיון בנושא מעמד האישה מתובל הוא , מראשיתו ועד סופו , בשאלת השוויון בין המינים . וכך הוא גם בנושא זה , בעולמה היצירתי של ההלכה . דוגמא מאלפת לכך , גם מבחינה טרמינולוגיה , נמצא בתקנתו של רבינו גרשום מאור הגולה , שלא ליתן גט לאישה אלא בהסכמתה . לפי דין תורה , וכפי שקיים היה במשך כל תקופת התלמוד וסמוך לאחריה , לשם מעשה הגירושין , מתן הגט , די היה ברצונו והסכמתו של הבעל , אם כי נקבעו עילות מסוימות , שרק כשהן קיימות , היה הבעל רשאי לגרש את אישתו . בתחילת המאה האחת עשרה התקין רבינו גרשום מאור הגולה "תקנה שלא 77 ליתן גט לאישה בעל כורחה - ואין הגט כלום , " ובכך כדברי הרא"ש , רבינו אשר בן ר' יחיאל , במאה השלוש עשרה באשכנז ובספרד : תיקן להשוות כוח האישה לכוח האיש ; כמו שהאיש אינו מוציא אלא לרצונו , כך האישה אינה מתגרשת אלא לרצונה . לעניין מושג השוויון מן הראוי להזכיר , בפתיחתם של דברים , עיקרון גדול בתורת המשפט , שלפיו קיים הבדל מהותי בין "הפליה" שהיא פסולה לבין " הבחנה" שהיא מותרת , היינו שיש להתייחס ביחס שווה לכל אדם ואדם , אלא אם וכאשר קיימים ביניהם הבדלים של ממש , שהם ה...
אל הספר