מתוך כך גם עלה בפנינו , מפעם בפעם , פן זה או אחר שביצירתיות ואיפ 1 ק מצד אחד , ושבאקסיביזם והימנעות מצד אחר , הכל לפי הגישה והדרך של חכמי הלכה והוגים , משפטנים ובעלי דין . לנושא זה נועד תפקיד נכבד ורב ערך בהשגת הסינתזה הראויה שבין "מדינה יהודית" ו"מדינה דמוקרטית . " כדי להגיע לפרי הטוב והרצוי של היצירתיות , מן הראוי להימנע מכל היגררות אחר האקטיביזם . בפסק דין שקדיאל ראיתי לנכון למעט באפשרות של פגיעה בסמכות הפסיקה המסורה למועצת הרבנות הראשית , בהציעי הסבר שלפיו ייתכן ומועצת הרבנות הראשית ראתה במועצה הדתית גוף שעניינו גם בפסיקת הלכה , ולא רק בניהול אדמיניססרסיב . גם בפרשת נגר י תליתי את תקוותי לשינוי פסק דינו של בית הרין הרבני האזורי - באשר למסירת תפקיד ההכרעה בדבר חינוך הילדים לידי האב - בבית הדין הרבני הגדול , בבוא הערעור לפניו . מגמה זו עמדה גם ביסוד הפסיקה בפרשת נשות הכותל , שלא לשנות מסדרי התפילה הנהוגים ברחבת הכותל מכוחו של עקרון שמירת הסטטוס קוו הקיים , כנהוג וכמקובל בכל ענייני המקומות הקדושים . האקטיביזם השיפוטי , לא זו בלבד שאינו תורם לסינתזה של "מדינה יהודית ודמוקרטית , " אלא מ...
אל הספר