ניתוח עמדתו של נטרונאי גאון מעיד על כך שלתפיסתו כהן שהשתמד ' נטמא / וטומאה זו דבקה בו עולמית , ללא יכולת להיטהר . מעבר לעצם פסיקתו בנושא , ראוי להבליט את המושגים בהם הוא משתמש : "דכי יהבו מן שמיא מעלה בזמן דקאים בקדושתיה ... והאי כבר אחליה קדושתו ; " " וזה כיון שחילל קדושתו ; " "וכיצד הוא מברך 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן' והוא חילל קדושתו ; " "כהן קורא ראשון , ' אי הוה בקדושתיה קדמיתא ... והשתא הואיל ואידחי אידחי . " חשוב מאוד לסייג רושם זה ולהדגיש ש'חילול' זה מתקיים רק בתחום מעמדו הליטורגי של הכהן , מקומו בבית הכנסת , בפולחן , בתפילה . כך , למתנות כהונה , למשל , לא נפסל כהן כזה . עמדה זו דורשת הבהרה , ולכך נפנה כעת . נפתח בבירור המציאות ההיסטורית בה פועל נטרונאי גאון . כזכור . 96 ע' עיר שי הצביע על כך שנטרונאי גאון נוקט בגישה מחמירה כלפי מומרים והוא שואף לבידולם החברתי . ראו : ע' עיר שי , "מומר כיורש בתשובות הגאונים , ומקבילות במשפט הנכרי , '' שנחון המשפט העברי י"א י"ב ( תשמ"ד תשמ"ו , ( עמ' . 460-459 כאן אני מבקש להורות לירידי , יוסי סופר , על שליבן עמי נושאים הקשורים לתיאולוגיה מוסלמי...
אל הספר