1. המעבר הטקסי ללחם בצפון־אפריקה

מצהרי היום השמיני של פסח , לא הייתה בצפון אפריקה , בעיקר במרוקו , אווירה של סיום חג פסח , אלא הורגשה תכונה לקראת המימונה , שהייתה חג דתי . הייתה אבחנה ברורה בין מנהגי ליל המימונה , שהתנהלו בעיקר ב"ספרה הפרטית , " וכללו : תפילה חגיגית , ברכת רב , שולחן חג עמוס בסמלים , פיוטים , קבלת אורחים , קשרי שידוכים ועוד , לבין מנהג היציאה לחיק הטבע למחרת , שנתפס כפחות בחשיבותו . ניתוח סמיולוגי של המערכת הטקסית הרחבה של חג המימונה מלמד כי הוא היה משופע במרכיבים לימינאלים ובאקלקטיות טקסית , המאפיינים מצב של מעבר ( על פי ניתוחו של ויקטור טרנר , . ( Victor , 1967 : 93-111 Turner , בטקסים תפסה התבואה מקום מרכזי , שכן חג המימונה חל באביב , שהיא עונת קציר התבואה . בהיבט ההלכתי , החג חל בימי "ספירת העומר , " המתחילים מלילו השני של חג הפסח ומסתיימים בחג השבועות , בו הקריבו את קורבן העומר משעורים . בסמלי חג המימונה ניתן ביטוי רחב גם לתפיסתו כראשיתה של שנה חדשה , שכן חודש ניסן כונה בתורה ראשון לחודשי השנה , וחג הפסח נחשב כ"ראש השנה" לתבואה , המקביל ל"ראשי שנה" אחרים . חגיגת המימונה יצרה מעבר טקסי משמחת החג ל...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד