קבוצות בית המדרש לא נסתגרו בתחומן . המפגש בין מגוון משתתפים , עמדות ודעות ביחס למורשת הגביר את הרצון להרחיב אותו והצמיח מתוך הלימוד הדיאלוגי הקבוצתי מסגרת פעילות חדשה . מסגרת זו כינסה קבוצות צעירים דתיים וחילונים בוגרי תיכון , המקדישים שנה לפני גיוסם לצבא לשילוב שבין לימוד ועשייה בנושאים הנוגעים לחברה הישראלית ולמורשת היהודית . הצטרפו אליהם תלמידי ישיבת ההסדר בקרית שמונה , העיר הסמוכה , ללימוד לתוך הלילה . ציר התוכן של מפגשי לימוד חודשיים אלה היה הלוח העברי ומועדי ישראל , והשתתפו בו בקביעות מעל מאה צעירים בכל אחת מההתכנסויות . עצם הבחירה לארגן את "היחד" הצעיר הזה סביב לימוד אינה מובנת מאליה , ואינה רווחת בחברה הישראלית . בחירה זו נתנה ביטוי לאחד ההיבטים של הזהות היהודית - למידה מתמדת . עם זאת , ראוי לציין כי הבחירה מאוד לא פשוטה , והיה בה סיכון וסיכוי מן ההיבט החברתי פוליטי של ההוויה הישראלית . מהו הסיכון / סיכוי שבה ? ניתן לדמות כי הבחירה בלימוד טקסטים קאנוניים - וקיומם של טקסים דומים הקשורים למועדי ישראל כגון תיקון ליל שבועות וסדר ט"ו בשבט - משותפת לכל הנוכחים , ויש בה פוטנציאל לגישו...
אל הספר