ב. היחס לאחר

בפרק השלישי נבנה הטיעון שמשמעותו של שיח הדורות על עיצובו של החג הוא בעצם שיח על ה"אני" הקולקטיבי . מבחינה תיאורטית אימוץ התפיסה הרואה במפגש עם "האחר המשמעותי" שיח מכונן זהות , ממקם את העיון ביחס אל האחר במסגרת הדיון ב"אני" הקולקטיבי . שתי התיאוריות המובאות להלן , האחת פילוסופית והשנייה פוליטית , מאירות - כל אחת מזווית שונה ובגוון שונה - יחסים בין קבוצות שונות מבחינה חברתית ותרבותית ( ולעתים אף דתית . ( לכל אחת מהן תרומה יחודית משלה לדיון הכולל בתוכנית . לתרומתו של שגיא בבירור מושגים פילוסופיים מוסיפה תרומתו של וולצר בהתבוננות על מצבים היסטוריים נתונים כביטוי למושגים אלה . שגיא מבחין בשלושה סוגי יחסים הקיימים בין קבוצות חברתיות 8 ותרבותיות : סובלנות , פלורליזם ורב תרבותיות . דיונו בכל אחד מהם מחדד את ההבדל העקרוני ביניהם . סובלנות מושתתת על גישה מוניסטית : אמונה בקיומה של אמת . 6 "אחרות היא מרכיב בזהות העצמית . זו תובנת יסוד שאת ניסוחה המודרני אנו חייבים לפילוסופיה של הגל , " אופיר ( תשס"ב , ( עמ ' . 7 . 161 ראו ביקורתו של נחתומי על עקרות השיח , נחתומי ( תשס"ג , ( עמ' 86 . 8 . 92 שגיא...  אל הספר