חג הביכורים , שציין את ההתנחלות בארץ , הוסט על ידי חז"ל והיה ל"חג מתן תורתנו . " באמצעות יצירת זיקה בינו לבין חג הפסח כחג היציאה מעבדות לחירות רקמו חז"ל בידול בין שני מימדים של חירות : היציאה ממצרים , התשועה מעולו של עם זר , היא ביטוי לחירות במובן המדיני פיסי . מעמד הר סיני , דהיינו בחירת העם לקבל על עצמו עול מלכות שמים , הבא לביטוי בקבלת תורה ומצוות , היא ביטוי לחירות רוחנית , לגאולה . קיום אורחות חיים שיש בהם ביטוי להכרה בכפיפות לבורא עולם ולעול של אחריות ומחוייבות ליצירת סדר חברתי מתוקן . הגאולה אינה מתמצה בחופש מעול , אלא בחופש לקבל עול . ההיסט מחג הביכורים לחג מתן תורתנו מתגבש על ידי דברי חז"ל בתודעת הציבור . כיצד ? לא די 73 בדיון למדני דרשני בזיקה בין שני מימדי החירות - בהתלבטות בין 74 " כפה עליהם הר כגיגית" לבין בחירתו של העם לקבל את התורה " באהבה וחיבה , באימה ויראה , ברתת וזיע . " ההיסט מחג הביכורים לחג מתן תורה מקבל ביטוי נורמטיבי בעשייה , בפרקטיקה פומבית : באמצעות קריאה בתורה . הציבור קורא בתורה בשבועות בשמות , בפרקים יט , כ - פרקי מעמד הר סיני - המתארים את הופעתו המהממת של ...
אל הספר