זעירא מציין , כי ההגות הציונית אימצה מועד זה כחלק ממאמציה לטפח את הזיכרון ההיסטורי כיסוד המכונן זהות לאומית . התכנים הדתיים אמוניים , שמועד זה היה ספוג בהם , הוסטו , כמו בשני החגים שנדונו לעיל , למערכת הלאומית המחולנת . אולם קבצי המקורות שהוכנו כמבחר קטעי קריאה ליום הזה , נלקטו מרבדי יצירה מגוונים ביותר בשונה מאלה של החגים האחרים . נראה כי דווקא המגוון סייע להעמדת מועד זה לא על אירוע בודד או אפילו על חמישה אירועים , אלא על רצף היסטורי שבין חורבן לגאולה . אולם הציבור לא אימץ מועד זה . סביר להניח , כי עיתויו בחופשת הקיץ של מוסדות החינוך לא אפשר להנחילו באופן יסודי וממוסד , ובכך גרם לדחייתו . . 70 כצנלסון , "מקורות לא אכזב , " דבר , י"ד באב תרצ"ד , . 1934 . 71 זעירא , ( 2002 ) עמ' 254 . 72 . 257 תענית , ד' ו . '
אל הספר