" יוחנן כהן גדול העביר הוד ^ ת המעשר . אף הוא בטל את המעוררים ואת הנוקפים . ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים . ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי" ( משנה , מעשר שני , סוף המסכת ; סוטה , פרק ט . ( ' הדברים מוקשים משום שחסרה הגדרה חד משמעית של המונחים העיקריים : הודיה , מעוררים , נוקפים , דמאי , ומפני המשפט על הפטיש שהיה מכה בירושלים 'עד ימיו . ' אין ספק שיוחנן כהן גדול , מן החשמונאים היה , אך הלוא היו שניים שנקראו יוחנן ( הורקנוס ;( הראשון שלט בשנים 104-135 והאחר חי בשנים 30-103 לפסה"נ . במסכת סוטה נמצא המקור הזה במסגרת סדרה של מסורות בעלות אופי היסטורי , אשר ככל שהן נשמעות אותנטיות הן גם קשות ומעורפלות וניכר שזמן ניסוחן קדם בדורות רבים 200 ) שנה בקירוב , ואף יותר ) לשיבוצן במשנה : משרבו הרצחנים , וכו ; ' משבא אלעזר בן דינאי , וכו ; ' משמת יוסי בן יועזר , וכו' ו משבטלה סנהדרין , וכו ; ' ועוד . המסורת שלפנינו אף היא , כאמור , קשה ומעורפלת , והמעתיקים כבר לא הבינוה כראוי בשלב מוקדם יחסית . כמובן , האמוראים לא יכלו שלא לדון בה וביקשו לפרשה . אלא שהפירושים הם בדרך-כלל על פי מה שנראה לבעליהם ה...
אל הספר