לאור הנאמר לעיל , אפשר לשער שגם המונח סיקריקין נולד תחילה מתוך מציאות משפטית , שעיקרה תהליכי ההפקעה של קרקע . משתקפת כאן ההתנגדות הנוקשה לשיטות הזרות , לניסיון להנהיג גם לגבי יהודי ארץ ישראל את השיטה הרומאית של ויתור על הקרקע מצד החייב , לפי ההליכים המקובלים במשפט הרומאי . לעדה הכפרית היהודית היו מנהגים משלה , ומסורת מגובשת של יחסים בין אדם לרעהו , שגרעינם חוכמת החיים של החסידים הראשונים ומורא שמים . הפקעת קרקע בשל חוב היתה עניין חמור מאוד . אמנם זכותו של המלווה היתה ברורה : לא שילמו את החוב , 'טורפים' את הקרקע . אבל האוטוריטה המשפטית היהודית הפעילה את מלוא כובד משקלה רק כאשר היה מקרה ברור של גזל מצד הלווה , שלקח מעות , או כל שווה מעות , ולא שילם . כאשר המלווה מתקיפי הארץ , והלווה הוא בן המקום ומשפחתו יושבת על הקרקע "מימי יהושע בן נון , " והסתבך בחובות ריבית בגלל נטל האנפראות והארגוניות , הן לא יעלה על הדעת שבמעשה משרדי של פקיד ההוצאה לפועל , האפוטרופוס על הוויתורים , המפעיל שטר שנחתם בשעת מתן האשראי , ינשלו את האדם מנחלתו . לפי ההלכה נדרש כאן מצד הזכאי המלווה מעשה בית דין , ונדרשה חזק...
אל הספר