התמונה השלטת במקורות חז"ל בתחום של מבנה החקלאות בארץ ישראל בתקופה הנדונה , היא של נחלאות קטנות , מפוצלות . להלן נראה שמציאות זו משתקפת באופן האותנטי ביותר בכמה מן הפפירוסים של מדבר יהודה . ללא מאמץ מיוחד מזדקרת לנגד עינינו העובדה שפיצול זה מקורו באופן ההרכב של נכסי המשפחה , ובדיני הירושה שאותם נכסים היו כפופים להם ל . בעולם של אותה תקופה כבר היו חוזי הנישואין דבר מקובל ומובן מאליו , כך באומות וכך גם אצל היהודים . מציאות זו כבר ניכרת במסמכי יב , שבהם אנחנו מוצאים את הנוהל של עריכת חוזה פורמלי על הנכסים בשעת הנישואין ; בפפירוסים היווניים מתועד בשפע נוהג זה , של כתיבת פירוט הנכסים הכלולים בהסכם הנישואין , הוא 2 6 ' . atjyYP ^ Tl biioXoyiocQ-n ביסודם של יחסי הכלכלה שנרקמו סביב מוסד הנישואין , אנחנו מוצאים את המוהר , שהוא מעין תמורה שמשלם הבעל לבית האב של 217 האישה , והוא בעצם השקעתו של הבעל במשפחה החדשה . מכאן התפתחה הכתבה , שהיא מסמך הכולל בתחילה את המוהר בלבד , אבל בהמשך נהפך למסמך המוצג לציבור או לממונים עליו , והוא חוזה הכולל את כל הנכסים של בני הזוג , ובו כמה מרכיבים , אף שההבחנה ביני...
אל הספר