ד. הפקעות קרקע; הבריחה

החל מהמאה השנייה נתקלים במשפט הרומי במונח , sequester האחראי להפקעות , שהיה מקבל לרשותו את הקרקע הנתונה במחלוקת , עד להכרעה המשפטית . מעמדו וחשיבותו של sequester-n הלכו וגדלו , ככל שהשתכללו דרכי ההוצאה לפועל באונס , בתקופת הקיסרות המאוחרת . אך לעתים רחוקות נעשית הגבייה על ידי פגיעה בגוף . ההוצאה לפועל אינה נעשית עוד מתוך כלל הנכסים ( concursus bonorum ) אלא על ידי מכירתם של נכסים משועבדים בלבד ; אבחנה זו נקראת distractio 169 . . bonorum להבדיל ממציאות משפטית זו , אנחנו מוצאים בשטרות שבארץ ישראל התחייבות בלשון אחידה , שלפיה השיעבוד והאחריות והערבות חלים על כלל הנכסים . מאמצע המאה השנייה , החל מימי אנטונינוס פיוס , מקנה המשפט הרומי זכות , cessionarius ?^ כלומר מי שנמסרו לו הנכסים , שהוא בדרך כלל , sequester-n לגשת , actio utilis-V זאת אומרת למימוש העברת הבעלות , או להפעלת השימוש בנכס , באורח בלתי תלוי במהלך המשפט . ברקע המציאות הזאת שוררת ההכרה הציבורית שממנה נהנה , sequester-n בתוקף תפקידו , המקנה לו חזקה על נכסים שחזקת הנתבע עליהם הופסקה : . possessio ad interdicta ואין סמכותו נופלת מז...  אל הספר