קודם כל , הלוגו צנטריזם של המקום . המקום כמסומן המטאפיזי של מסמני המקום . סימן המקום הגיאוגרפי ( מראה המקום ) כמטאפורה של מקום טרנסצנדנטלי מהסוג של "ויפגע ( יעקב ) במקום" ( בראשית כ"ח , סו , ( שהוא השורש הסימני התנ"כי של אלוהים כמקום או של המקום האלוהי . ככתוב ( בבראשית רבה : ( "אלוהים מקומו של עולם ואין עולם מקומו . " המקום שאיננו מקום . ובלשונו של ביאליק : "ויבוא באחד הזמנים עד מקום - אין זמן ואין מקום" " ) הציץ ומת . ( " המקום שאיננו . כך או כך , המקום הנמצא נעדר , שהוא המקום הקדוש . "קדושים השרידים וקדוש הגליל , " כתב ש . שלום , ובמקום ובזמן אחרים הוסיף : " קודש הקודשים הוא עמק יזרעאל . " היש צורך להזכיר את אצ"ג של ירושלים והעמק כתפילין של ראש ויד ? וראו את חלון ה"מקדש" ממנו נשקף נוף הכינרת של זאב רבן , כרזתו "בואו לארץ ישראל 1929 , " זוהי הארץ אשר כולה אידיליה על זמנית של מעיין מים חיים ופסטורלה ארוטית של רועה ורועה . וזאת ב , 1929 כלומר בתרפ"ט של פרעות ודם ; המקום כעל מקום ועל זמן . למקום , בחינת מרחב לוגוצנטרי מופשט " ) ציון , " "ארץ ישראל , ( " יש מרכז , יש לב , שהוא גרעין ומה...
אל הספר