את הרצאתו של דרידה בנושא המחילה שמענו בינואר 1998 באוניברסיטה העברית , ירושלים . הגם שברקע ההרצאה "ריחפו" בקשות מחילה שונות ומשונות - מבקשת המחילה של ראש ממשלת יפן מן העם הקוריאני ועד בקשת מחילה אפיפיורית נוצרית מהעם היהודי - דבריו של דרידה בנושא אפשרות המחילה לפשעים נגד האנושות נראו חלים בעיקר על יחסו של העם היהודי כלפי פשעי השואה . כזהו , לבטח , ההקשר אם נזכור את נקודת המוצא העיונית להרצאתו של דרידה והיא שני ספרים שפרסם ההוגה הצרפתי ( ממוצא רוסי , ( ולדימיר יאנקלביץ' בנושא הסליחה ואשר התמקדו בשאלת 1 המחילה על הפשע הנאצי . לא הייתה זו , כזכור , הפעם הראשונה שדרידה טיפל בגרמניה ובשואה . ניתן בהחלט לומר שהשואה לא נתנה מנוח לדרידה , מי שעיקרון השרידות של ה"עקבה" הוא רעיון יסוד בתורתו הרוויה מוות , קברים , רוחות מתים וכיו"ב ( ומי שאף כתב לפרנסוא מיטראן , נשיא צרפת , וביקשו להכיר באשמתה של צרפת בנושא שואת יהודיה . ( הקורא אמור לזכור , ולו מעיונו בספר הנוכחי , את אזכורי פולמוסיו של דרידה בעניין הוקעתו של פול דה מאן ( שהואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים בצעירותו בבלגיה ) ובשאלת הוקעתו של מרטין היי...
אל הספר