בספר האמת בציור ( 1978 ) כתב דרידה : אין זה מפתיע , לפיכך , ששניהם ( קאנט והגל - ג"ע ) רואים ביהדות מסוימת את ההתגלמות ההיסטורית של התפרצות הנשגב ; האחד , קאנט , מנקודת המבט של דת ומוסר , באיסור על הייצוג האיקוני ( לא Bildnis ולא ( Gleichnis והאחר , הגל , בשירה העברית הנחשבת כצורה השלילית הגבוהה ביותר של הנשגב ' . הבחנה היסטורית תרבותית זו אינה מפתיעה את אלה הזוכרים , שבעל אודות הרוח אשר בשירת העברים ( 1782 ) זיהה יוהאן גוטפריד הרדר את הנשגב בספר איוב , שאפיינו כשירת טבע מזרחית המספרת על עוצמת האל , על שאול ורקיעים , על התוהו ובוהו הממוזג בסדרי הבריאה , על מפלצות ורעמים המשולבים ביופי אינסופי וכוי . וכך , בסיימו את הדיון בפרק כ"ו בתהלים סיכם הרדר : "אם כך ואם אחרת , הרי מסתיימת 2 התמונה בשלוה כה נשגבה בעוד תחילתה בהמולה כה נוראית . " לפנינו אפוא תמציתה של תפיסת "הנשגב" הקאנטית כעשר שנים בטרם ניסוחה . לענייננו חשובה יותר השאלה כיצד מחבר ז'אק דרידה את מושג " הנשגב" של קאנט ושל הגל ליהדות , ומהו ה"נשגב" שעליו מדובר . למעשה מותיר דרידה את המלאכה לקוראו . לא נותר לו לזה אלא לנסות לגשר בין פ...
אל הספר