1 זיקתו של עמנואל לוינס 1906 ) ( 1995 ליהדות אינה דורשת הוכחה , ותרחב מאד היריעה מכדי להכילה בפרק זה . עם זאת , ולו רק כמבוא קצר ובלתי נמנע לחובו ולביקורתו של דרידה בעניין לוינס , נציין את מעמדו היהודי של רעיון ה"אחר" בתפיסת הסובייקטיביות לפי לוינס , בהקבלת קול האחרות ( פניו של האחר הקוראים לסובייקט ) לנביאי התנ"ך הנתונים למרותו של קול שמפניו אין בכוחם להימלט . נזכיר גם שלועס עצמו הגדיר מפורשות את תעודתו כהמשכת מפעל "תרגום השבעים . " עיקרון האחרות שאיתר בתשתית של המחשבה היהודית מהווה בשבילו אלטרנטיבה פילוסופית אשר המסורת ההלניסטית לדורותיה התעלמה ממנה . כאן , לדוגמה , ההבדל המהותי בין אברהם התנ"כי לבין יוליסס ההומרי : אברהם נקרא לצאת מביתו ומארצו וללכת אל הלא ידוע , ואילו יוליסס שב הביתה , לאיתקה , כמי שחוזר למקורו ( ובזאת מסמל את מסורת הפילוסופיה המערבית של השיבה לאחדות הראשונית , לאידיאה , לאמת המקורית . ( אברהם של לוינס אינו אברהם של הגל וקירקגור ( ראה לעיל , הפרק "עקדותיו של דרידה , ( " המקריב את בנו ומאכלת בידו ; הוא "מכניס האורחים" המופתי , שמארח זרים " ) אחרים ( " באוהלו ומזכה...
אל הספר