האש

בפרק "אליפסה" ( כתיבה ושוני ) התייחס דרידה , בהקשר לדיונו בספרו של אדמונד ז'אבס , שובו של הספר , למוטיב המרכז הנעדר ( של המשמעות הטקסטואלית המקורית ) וציטט מז'אבס : "אמר ר' נאמן : ' אלוהים הוא המרכז ; [ ... ] ויוקל אמר : המרכז הוא כישלון . 'היכן המרכז ? - מתחת לאפר . ' רבי סלה : 'המרכז הוא אבל " . ' ( שם , מהדורת שיקגו , עמ' . ( 297 האש היא המרכז הנעדר , המשמעות המקורית , הדיבור האלוהי , ואילו האפר , המזוהה בסימני הכתב , הוא "עקבות" מתות , סימניות , של משמעות זו . הכתיבה היא אפוא כאפר וכאבל . לפנינו התייחסותו הראשונה של דרידה למוטיב האש , שימשיך להתגלגל בכל כתביו , ילך ויתפח , יתקשר לשמש ( הזורחת והשוקעת , ( לשואה , לזיכרון ועוד . מושג ה"עקבה" ( trace ) של דרידה עלה כחלק מביקורתו כנגד המטאפיזיקה האפלטונית וגלגוליה במחשבת המערב , בבחינת פילוסופיה המבטיחה את חשיפת האמת כנוכחות ( הווה . ( כך , את הפרק העוסק ביחסי מושג הזמן ומושג ההוויה אצל היידגר , הגל ואריסטו ( שולי הפילוסופיה , עמ' 31 ( 67 סיים דרידה בהחדרת מושג ה"עקבה" אל תוככי המטאפיזיקה : כדי להתגבר על המטאפיזיקה מן ההכרח לטבוע עקב...  אל הספר