" אני הסוף של היהדות , " כתב דרידה ב 1981 בוידויי מילה . ) " סופה ) של יהדות מהסוג המסוים , " הוסיף ב 1989 ( שם , ( ומאוחר יותר : "אני אחרון היהודים ; אינני כי אם הורס את העולם בתואנה של עשיית אמת" ( שם , עמ' . ( 178 הערה אחרונה זו מרחיבה את הפרובוקציה האינטלקטואלית של הטענה "אני אחרון היהודים" והיא מציבה בפני הקורא אתגר מיוחד במינו : לראות ב"הרסנות" של דרידה ( זו שתואנתה עשיית האמת ) פשר לאמירתו "אני אחרון היהודים . " במילים פשוטות יותר ( לכאורה , שהרי פשטות ודרידיאניות מוציאות זו את זו , ( לפנינו משוואה בין זהות יהודית מסוג מסוים לבין רקונסטרוקציה ( אשר מה היא אם לא "עשיית אמת" . (? " אני אחרון היהודים" הוא משפט דרידיאני אופייני , שכן ניתן להבינו כדבר והיפוכו : ( א ) אני היהודי האחרון , כיון שהיהדות באה לקצה ואני אחרוךשרידיה , לפיכך , אולי , אני אף היחיד שמסוגל להצילה . ( ב ) אני אחרון היהודים , רוצה לומר - האדם האחרון שניתן לומר עליו שהוא יהודי . כלומר , אני רחוק מרחק רב מיהדות . כיצד יוצאים מסבך שכזה ? אין יוצאים . נשארים כפותים , שלא לומר עקודים , במה שדרידה מכנה ( באנגלית ) , "...
אל הספר