הציורים המאכלסים בצפיפות את ראשו של בעל הכורסה . כיוון שאיני מיסטיקן , אני נוטה להאמין שבאינטנסיביות של המבט שלו אברהם אילת ראה את הציורים שהכורסה הזאת מסוגלת לעורר בעין המתבונן , היודע גם מי הוא בעל הכורסה , והוא ידיד קרוב לו ולעולמו . אם יש משמעות רוחנית במעשה האמנות , דומני שהיא מתמצית ביכולת לגלות , לחשוף ולעצב את העושר האינסופי , הגלום בכל פירור של חומר ובכל רגע זניח של הקיום , לגאול אותם מן האלמוניות והסתמיות , ולהעלותם למדרגת ישות חד פעמית בעלת זהות חזקה ואישיות מלאה . זה המעשה שאברהם אילת עשה לכורסתו של רפי גמזו .
אל הספר