דמותו של האהבל ביצירתו של גבי קלזמר

באחד מערבי סתיו 1994 התקיים מפגש בין גבי קלזמר לבין קירות גלריה " משרד בתל אביב . " כבר אז עלו לדיון שאלות הנוגעות לציור ולערכים של יופי , העשויים להתפרש כניסיון להחניף לטעמו הצופה . בשלב מסוים של העבודה התקבל הרושם כי חלק מן הציור שצויר כבר על הקיר יפה מדי ומושך את העין להנאות יומיומיות ) הייתה בו נוכחות של " גלים " כחולים בתוך המתחם האפור . ) קלזמר מחק את הציור שהיה יפה להדהים , ושב להתעקש על בלעדיות גוני האפור , עם רמז של פיגמנט כחול מתחת לשכבת האפורים . הוא שאף אל המוחלט , והמחיקה הייתה עוד בדיקה של גבולות יכולתו הוא רוצה להתחיל בכל פעם מחדש , בנקודה אחרת , ופתרון בעיה אחת מוליד שאלה אחרת ובעיה אחרת . כשאני מתבוננת בפליאה מוחלטת בציורים של היום ומתקשה להבין את מחיקת הציור היפה ההוא , שכבר אז רצה לרמז העתיד לקרות , שיכול היה להיות ציון דרך למה שקורה היום לבדי הציור , אני מתפעלת מהחופש הגלום באהבת הצבע של קלזמר . שהוא עצמו לא ניחן מטבעו בנטיות סנטימנטליות , הרי לנצח תיוותר תלויה ועומדת סוגיית הנגיעה במיתרי הרגש של הצופה , במראית העין היוצרת אחיזת עיניים מהנה של ציור אילם . יצירתו של ...  אל הספר