נקודת ציון בולטת בתולדות ההשכלה במזרח אירופה היתה ללא ספק המאבק ל'תיקונים בדת , ' שהתנהל בשלהי שנות השישים של המאה ה . 19 ברקע למאבק זה עמדה מציאות קשה של פערים כלכליים עצומים בחברה היהודית , שלא זכתה לטיפול הולם מצד ההנהגה הרבנית , וזאת למורת רוחם של משכילי הדור . לכדי שיא הגיעו הדברים בשנות הבצורת הקשות שפקדו את ליטא בין השנים , 1869-1867 ושהותירו אחריהן , ( 1865-1804 ) לשונות בש"ס , דף קמה ע"ב קמו ע"ב : "ופשט הפשוט מתניתין לא יצא בסנדל המסומר מטעם איסור משא , שחיישינן שמא יצא המסמר או תיפסק הרצועה , והוכרח לנושאה בידו . " על מנת ליישב את הסברו הפשוט למשנה עם לשון התלמוד " ) ואם תשיב הלא לא נזכר בש"ס אף דיבור קל שאסור לצאת בסנדל המסומר משום חשש הוצאה , ( " נאלץ שוורץ לפלפל כי בשני מיני סנדלים דיברה המשנה . ר' יהוסף שוורץ , שנודע בחקירותיו על ארץ ישראל וגבולותיה , נולד בגרמניה , שם זכה להשכלה אקדמית באוניברסיטת וירצבורג . בשנת 1833 עלה ארצה , והפך ל"משכיל האשכנזי הראשון בירושלים במאה ה . " 19 על אודותיו , ראו : ששון , רבי יהוסף שוורץ . לעניינה של המשנה בשבת , ראו : אשל , סנדלים ; שח...
אל הספר